מדינת ישראל הינה התגלמות הנס בעולם המעשה. נס שבא לידי ביטוי בתקומה של עם מתוך שבר גדול. עם שלקח את גורלו בידו והפך מלהיות עם נרדף ומוכה בגולה ארוכת שנים לעם חזק וגאה בארצו. הרבה מעשים טובים וראויים נעשו לאורך השנים ועל כולם נכון לספר. אך רוח אחת משותפת איגדה בין כלל המעשים הללו – הרוח הציונית.
ההבנה העמוקה, שתקומת עם ישראל היא השיבה לארץ ישראל והקמת מדינה ריבונית ועצמאית שלא תאפשר להתיר את דמם של יהודים ואת גורלם בידי אחרים, היא ליבת התפיסה הציונית שהתמקדה במטרת על אחת: בית בטוח לעם היהודי בארץ ישראל.
הרוח הציונית היא זו שהניעה יהודים רבים מכל קצוות תבל, לבוא ולקחת חלק בבניין הארץ ובהבטחת עתיד הדורות הבאים.
עם השנים סטינו מהדרך, אותה רוח ציונית הלכה ונשחקה. הנס הפך מובן מאליו. תחושת השליחות הפכה לתועלתנות. מנהיגים הפכו לפוליטיקאים-עסקנים. סולידריות וערבות הדדית הוחלפו באינטרסים. שנאת חינם תפסה את מקומה של ההתלכדות סביב המטרה הציונית. יוהרה וזחיחות פלשו למערכות הציבוריות השונות והובילו אותנו לשפל בלתי נתפס.
בבוקרו של חג שמחת תורה תשפ"ד ה- 7.10.23, התעוררנו למציאות גלותית בלב המדינה הציונית. הופתענו והוכינו כאן בארצנו. פרעו בנו בתוך גבולות המדינה באופן שלא ניתן להעלות על הדעת. אירוע שזעזע את תפיסת עולמנו, שבר את לב העם והזכיר לכולנו – בית בטוח לעם היהודי בארץ ישראל – אינו דבר מובן מאליו.
ושוב, קם העם היהודי על נפשו אל מול אויביו להשיב מלחמה. התייצבנו לוחמים בסדיר ובמילואים, מתנדבים מכל חלקי העם בכל התחומים, מול האויב, על מנת להביסו במלחמת הקיום. שילמנו מחירים כבדים, בחיים, בגוף, בנפש, במשפחה ובפרנסה. הכל למען המטרה הנעלה, ומסיבה אחת מצפונית וערכית – זהו המעשה הציוני בעת הזו. אך עם הימשכות המערכה, שמנו לב שאותו עם שהתגייס למלחמה – אינו מייצג את כלל חלקי העם היהודי. יתרה מכך, נוכחנו לגלות שישנו חלק בעם אשר מנהיגיו הפוליטיים מנסים באופן אקטיבי להדיר את עצמם מתוקף חוק מהזכות לשרת בה, בעת שאחרים מותירים את כל היקר להם מאחור – לעיתים לעד.
בדרכנו לכונן חברת מופת בארץ ישראל, שתהיה אור לגויים, אנו נדרשים לתקן את טעויות העבר ולהבטיח שאנו מפיקים את הלקח מהמשבר הגדול ביותר שחוותה המדינה, כדי לתקן את שדרוש תיקון. להעלות את המדינה חזרה על פסי הציונות שיצרה את נס העבר ורק היא תיצור את נס העתיד.
עתה משלמדנו לאחר מחיר דמים יקר, כי אויבנו אורבים לכל חולשה שנגלה חלילה וכי אנו נדרשים לצבא חזק גדול ורחב ביחידות השדה ותומכי הלחימה, על מנת להגן על הגבולות ובתוך הארץ, הלקח הבולט הוא כי אם כל הארץ חזית אזי כל העם צה"ל. ברור עתה כי על מנת להבטיח את עתידנו הבטחוני, הכלכלי והלאומי בארץ הזו אנו נדרשים לתרומה משמעותית של כל אזרחי המדינה.
הבחירה לחיות במדינת ישראל, משמעותה לבחור ברוח הציונות כערך המוביל. הציונות היא בניה מתמשכת שכולה בעולם המעשה. הקרבה, תרומה ונתינה, הינן אבני היסוד של הציונות המעשית. על כן, כל אזרח באשר הוא, מקבל את הזכות והחובה לשרת ולתרום לבניין העתיד של העם הארץ ומדינת ישראל
מנהלת אל הדגל תפתח ותנהל באופן מלא 4 מסלולים אפשריים לתרומה למדינה עבור כל צעיר/ה ישראלי/ת.
מנהלת אל הדגל תהיה גוף עצמאי ומקצועי.
מסלולי השירות יבנו, יאושרו ויפוקחו על ידי המנהלת והיא תקבל סמכות בחוק לקבל את כלל המידע המנהלי הנדרש.
המנהלת, תהיה אחראית ליצור בתוך כל אחת ממסגרות השירות השונות, את האפשרות לציבור המשרתים לשמור על תרבותו ואורח חייו, ותהיה מוסמכת להנחות את צה"ל ושאר מנהלות השירות ליצירת התנאים המתאימים – ישיבות המשלבות שירות צבאי, שירות לאומי בתוך הקהילה ועוד.
בנוסף, מנהלת אל הדגל תהיה אחראית להטמעת תוכניות לימוד על חשיבות השירות בשיתוף עם משרד החינוך, לטובת הטמעתו כנורמה בסיסית בכלל זרמי החינוך הישראלים.
1.שירות צבאי – צה"ל הוא הגוף האחראי על בטחון מדינת ישראל ורק על בטחון מדינת ישראל.
שיבוץ לצה"ל יעמוד בעדיפות עליונה אל מול צרכי המדינה. צה"ל ייקבע את סדר הכוחות ואת האיכויות הנדרשות לו, ואלה יוקצו לו על ידי המנהלת.
משרתים בצבא בשירות קרבי יקבלו סל זכויות עודף, המכיר בתרומתם הייחודית.
משך השירות הצבאי ייקבע בחוק ויעודכן על פי צרכי הביטחון.
משרתי המילואים – משרתים בשירות מילואים פעיל יקבלו הטבות ייחודיות וייעודיות, כדי להכיר בתרומתם רבת השנים בהגנה על המדינה. ההטבות יקבלו ביטוי גם בבניית מעמדם מול מעסיקים במשק וגם בהכרה בקהילת המעסיקים של משרתי מילואים כבעלת מעמד יחודי.
2. שירות לאומי – יהיה באחריות מלאה של המדינה ויתבצע בתחומים של בטחון פנים, רפואה, חקלאות, בניה, חינוך, רווחה, סיעוד וכל תחום שיהיה בעדיפות ויוגדר כמשימה לאומית.
בשירות הלאומי ייבנו מגוון רחב של מסלולים שמתאימים למגוון רחב של קבוצות אוכלוסייה, כולל אוכלוסייה הפטורה משירות צבאי עקב פטור רפואי\נפשי.
משך השירות הלאומי יהיה כאורך השירות הצבאי.
3. תורה – לימוד תורה יוכר כערך ליבה ציוני.
לומדי תורה אשר יוכרו באופן אובייקטיבי על ידי מנהלת אל הדגל כעילויים בלימוד תורה, יקבלו פטור משירות צבאי\לאומי ועיסוקם בלימוד תורה יוכר כשירות המדינה. גודל קבוצה זו יהיה עד 2% משכבת גיל 18 (כ – 3000 איש).
בנוסף, המדינה תעודד ותממן מועמדים לשירות המעוניינים לשלב לימודי תורה יחד עם שירות צבאי או לאומי מלא.
4. שירות מצויינות ישראלית – עילויים המוכיחים את מצוינותם בתחומים שונים (ספורט, מוזיקה, מדעים, אמנות, מדעי הרוח ועוד). בעלי ערך לעתידה של מדינת ישראל (ובתנאי שאלו לא עומדים בסתירה לתחומים שיכולים לתרום לבטחון המדינה בתוך צה"ל) יקבלו פטור משירות צבאי או לאומי והעיסוק בתחום המצוינות יוגדר כשירות. הפטור יינתן על ידי ועדה ציבורית מוסמכת מקצועית ועצמאית ואל מול קריטריונים ברורים.
גודל קבוצה זו יהיה עד 2% משכבת גיל 18 (כ – 3000 איש).
מקבלי הפטור יתחייבו לעסוק באופן מלא בתחום הצטיינותם לתקופה שתוגדר בחוק ולא תפחת מאורך השירות הצבאי.
אזרח שיבחר שלא לשרת ולקחת חלק בהגנה ובניין הארץ, יבחר בכך לוותר על הזכויות אותן מעניקה המדינה לכלל אזרחיה המשרתים.
לא ייפגעו זכויות יסוד כגון חופש התנועה והזכות להצבעה.
הזכויות אשר לא יוענקו למי שייבחר שלא לשרת הינן:
חשוב לציין שכל אזרח אשר יבחר לא לתרום ולשרת באחד המסלולים ונמלך בו, יוכל לבחור בכל גיל לחזור למסלול המשרתים על ידי השלמה של השירות הנדרש מאזרחי מדינת ישראל.